שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 67

מועצה אזורית חוף השרון

ישיבת מועצה

ישיבת מועצה מס' 67

שהתקיימה ביום ראשון, ()02/09/2018

נוכחים:

מר אלי ברכה - ראש המועצה

מר מאיר דור - סגן ראש המועצה

מר יוסי גבעון - חבר מליאה אודים

מר ברק בן אריה - חבר מליאה געש

מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים

גב' מרים דרוק - חברת מליאה יקום

מר פבלו לם - חבר מליאה תל יצחק

מר יואל פירסט - חבר מליאה בצרה

מר יוסי הס - חבר מליאה בני ציון

מר דני מנהיים - חבר מליאה ארסוף קדם

מר רמי דור - חבר מליאה רשפון

מוזמנים:

עו"ד עמיחי ויינברג - יועץ משפטי

מר ירדן ערמון - מהנדס המועצה

גב' הילה טרייבר - מזכירת המועצה

גב' אורלי רזניקוב - מבקרת פנים

גב' אולגה ששקיסר - גזברית המועצה

גב' רעות

פרוטוקול

אלי ברכה:

חברה רצינו לתת לכם כמה עדכונים אבל מכיוון שירדן יהיה חלק ובהמשך ילך אז בוא נעשה

עוד עדכון אחד שלא עשינו אותו בועדה אבל יש לנו מליאה הפורום יותר גדול.

ירדן ערמון: רציתי לעדכן אתכם על תכניות סוף כל סוף הועדה, עדכון שלא נתנו במהלך ואלי הזכיר לי

במהלך הישיבה הקודמת זה לגבי התכנית של אזור התעסוקה של תל יצחק, תכנית שעברה

מסלול ייסורים אדיר מצד לשכת התכנון ה מחוזית שכל פעם היו אומרים להם לקיבוץ

ולמתכננים תשנו ככה, תעשו ככה ותוסיפו את זה, והרכב הלשכה היתה משתנה למה עשיתם

ככה ולמה הוספתם וכל פעם היו סוגרים להם את התכנית כי המחשב סגר, בסוף גם כן לאחר

תיקונים והתעקשות שלנו של אלי התכנית נקלטה והועדה המחוזית החליטה להפקיד את

התכנית, החליטה להפקיד את התכנית בכפוף לתנאים. מטרת התכנית היא ליצור מרכז תעסוקה

לקיבוץ להשכיר את המרכולים, לעשות שם גם אולם אירועים, לתת גם זכויות בניה משודרגות

באזור בניה משק.

אלי ברכה:

להזכירכם זו תכנית שהיתה, היא היתה קיימת רק ארגנו אותה מחדש נכון פבלו?

פבלו לם:

היא כבר משנת .2007

אלי ברכה:

הם באו ועשו ארגון מחדש של התכנית על זה הוציאו להם את הנשמה 11 שנים.

ירדן ערמון:

אני גם מצפה שנגיש התנגדות לתכנית כי מה שאישרו לכם זה תעסוקה לעומת מה שיש

בקיבוצים אחרים בהחלט יש מקום ואמרנו את זה גם יש מקום לשפר את זה אז לפחות כבר יש

לנו דריסת רגל סטטוטורית שזה גם כן משהו.

אלי ברכה:

על הרצף הזה אני אתן עוד כמה עדכונים. זוכרים שקיבלנו פה החלטה לתמוך בבקשה של שפיים

לבטל את הקיר האקוסטי מול חוצות שפיים לא מול הבית הספר שהוא קיים ועומד, מול חוצות

שפיים, היינו בות"ל שם וביילסקי שהוא עדיין יו"ר הועדה בהחלט שם את כובד משקלו והועדה

קיבלה החלטה לבטל את הקיר האקוסטי מול חוצות שפיים אז גם בזה סימנו איזה וי קטן.

נקבע דיון עם המחוז ברמה ארצית אבל לנצל, לבדוק את ניצול מחדש של כל השטח הזה של

מתחם התחבורה וכל ה- 500 דונם שמקיפים אותו או 300 דונם שמקיפים אותו איך מארגנים

אותו מחדש. יש להם חשיבה אחרת על מה צריך להיות השטח הזה, ולא בית עלמין כנראה אנחנו

מקווים שנוכל להגיע עם תוצאות יותר טובות לזה. הדבר האחרון שאנחנו לקחנו אותו ככה עם

חצי חיוך זוכרים שאמרנו נגיש לאבן יהודה, נגיש לועדה המרחבית בקשה להעביר את המשולש

של אבן יהודה לחוף השרון אז באותו סיור, במיני וואן אומר לי גיא מתכנן המחוז אומר אלי

שמענו שהגשתם בקשה אמרתי לו כן הוא אומר לי תדע לך שאנחנו בעד. אז אני אמרתי לו אנחנו

ברצינות הוא אומר זה מאוד הגיוני, זה מאוד רציני זה מסיר מעלינו את כל לחצי הנדל"ן

שמופעלים על ידי אבן יהודה או בעלי נדל"ן על אבן יהודה לגבי השטח הזה, זה יאפשר לנו לשמור

את השטח חקלאי ואנחנו מאוד בעד שלחנו לו חומר והוא אמר שיכתוב חוות דעת שהועדה

המחוזית בעד העברת השטח לחוף השרון. זה יהיה תקדים.

ירדן ערמון: יום חמישי האחרון לפני 10 ימים על אותו סיור התקיים סיור עם לשכת התכנון המחוזית, עם

בראשות יו"ר הועדה שירה ברנד ומתכנן המחוז גיא קפלן והצוות שלהם, אנחנו העלינו, אנחנו

מוגבלים בזמן אז עשינו סיור בדברים. הסוגיות התכנוניות שעומדות בפני המועצה בשנה

שנתיים הבאות, אחד היינו בסיור מצומצם בקיבוץ שפיים שהגיש תב"ע בדומה לקיבוץ געש

לעשות תכנית מתאר חדשה לקיבוץ, אז עשינו ראינו מה הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם

שאנחנו הופכים את המגרש אחד לפרצלציה אני מקווה שהם ראו את המורכבות של הנושא.

אחר כך היינו מה שמכונה גבעת אליהו על הסוגיות שאלי העלה המשכנו למושב אודים על שתי

נקודות איך אפשר לשדרג שימושים בשטחים, בשטח למבנה ציבור יש שם צרכניה ולאפשר עוד

שימושים וגם הסוגיה של הוספת יחידת דיור ופיצול נחלה, ראינו נחלות איך הן נראות, איך

התפיסה של היחס אזור מגורים רחוב. היינו באזור תעשייה ליד תחנת רכבת בבית יהושע,

התכניות פיתוח של הרכבת על המבחן שלהם, הנזקים שנגרמים למתחם עם קיומם של שני

מפעלי בטון. מזכיר לכם שאנחנו התארגנו להקמת מפעל בטון שלישי, והנושא שהוא כבר חצי

שנה נמצא בועדת הערר טרם נתקבלה החלטה אנחנו הולכים על הקטע של איכות הסביבה, יש

לנו ... היינו גם כן בחרוצים שיראו את הפיתוח שנעשה במושב בשנים האחרונות בעיקר זה

תשתיות, המקום רוצים להסדיר שם את המגרש כדורגל ואת הציפוף במגרשים הגדולים.

בחרוצים גם צפינו על השטח שמיועד ב... כפולות ומכופלות לשדה תעופה לפי תת"ל, תכנית

תת"ל ,74 וכל אחד שרואה את התוצאות נחרד אבל כנראה שהחלופה של חרוצים הולכת ויורדת

בדירוג החלופות ועד שהיא לא תגמר סופית זאת אומרת שתהיה תת"ל 74 שדה תעופה במקום

אחר אנחנו שומרים על ערנות בוא נגיד ערנות סטטוטורית. אז חזרנו למועצה דרך הכביש העוקף

וישבנו עם לשכת התכנון בישיבת עבודה לקידום המתווה של יחידת דיור שלישית, כאשר אנחנו

מקימים, הגענו אותם להסכמות די רציניות לגבי איך לעשות את זה, יש תכנית אחת שחלה על

כל המושבים ופחות או יותר מה תהיינה זכויות הבניה. הויכוח העיקרי שנשאר מה צריך להיות

גודל המגרש המפוצל, אנחנו בדעה של חצי דונם הם חושבים שצריך להיות 350 כי הם החליטו

ככה בעבר לכפר חיים אבל אמרו תעשו איזה שהיא עבודה ותשכנעו אותנו אז יכול להיות שיש

על מה לדבר אז התקדמנו גם בסוגיה הזאת. מחר יש ישיבה בועדה המחוזית שצריכה להמליץ

למועצה הארצית על תיקון 1 ג' לתמ"א ,35 התיקון הזה אמור להתיר הוספת יחידת דיור נוספת

בכל המגרשים שבייעוד מגורים שאושרו עד 1992 במושבים, זאת אומרת משקי עזר, מגרשים

בעלי מקצוע, או הרחבות ישנות יכול להיות שיש עוד איזה שהוא מושג שאני כרגע לא זוכר אותו

אבל הם הגדירו את זה די טוב מגרשים למגורים שאושרו עד 1992 ואינם נחלות, אז מאוד מקווה

שמחר תצא איזה שהיא המלצה חיובית למועצה הארצית ובהמשך נראה איך לתכנן יחידות דיור

נוספות במגרשים האלה שבדרך כלל הם מגרשים גדולים דונם או 2 דונם אפילו יותר במושבים

שלנו.

אולגה ששקיס:

ברשותכם נתחיל עם דו"חות כספיים שזה נושאים 8 ו – 9 וגם אפשר לעבור לתב"רים בינתיים

עד שהילה תבוא. קודם כל יש לנו את הדו"ח הכספי המבוקר השנתי של .2017 אמנם 2017

הסתיימה מזמן אבל המבקרים רק מתחילים לעבוד עליו בסביבות מרץ ואנחנו מקבלים אותו

בסביבות יולי. מה שחשוב להגיד בהקשר הזה זה השינוי המהותי. השינוי המהותי בדו"ח זה

בעצם שאנחנו ב – 2017 סגרנו למעשה את החברה לתשתיות ביוב, קלטנו את כל הפעילות שלה

במועצה, תקצבנו את זה בהתאם ב – 2018 ובעצם את כל העודפים שנצברו לאורך השנים בחברה

העברנו בעצם לקרנות במועצה. עכשיו זה היה איזה שהוא מהלך מאוד מורכב כי חששנו מכל

מיני שאלות מטעם משרד הפנים, ובאמת היתה עבודה קשה מול המבקר בסופו של דבר כל הכסף

הזה נכנס בעצם כקרן שהיא לא צבועה, זאת אומרת קרן שאפשר לעשות איתה עבודת פיתוח

וזה מה שרצינו לשם רצינו להגיע, היו כל מיני רעיונות איך לעשות את זה, ומה לעשות את זה

ונורא פחדנו שלא יאשרו לנו את המהלך הזה שורה תחתונה זה נכנס. זה לא מופיע בנתונים של

תקציב רגיל זה מופיע ביתרות בקרנות מתוקצבות ושם יש למעשה עליה של 11 מיליון ₪. קיבלנו

מהחברה לתשתיות ביוב כסף לביוב ועכשיו יש אותו צבוע לטובת עבודות פיתוח בכל תחום שזה

סוג של הישג. מבחינתנו, מבחינת התקציב השוטף הוא הסתיים בעודף של 636,000 אלף ₪ זה

נמצא בעמוד 6 זה למעשה רווח והפסד תקציב מול ביצוע שזה הטופס החשוב מבחינת התקציב

השוטף, זה בעצם מקטין לנו את הגרעון המצטבר של שנים קודמות שהוא בעצם גירעון רישומי

לא באמת גירעון אמיתי.

פבלו לם:

שאלה רק לאינפורמציה יש את סעיף 26 יש תקציב היעד ...

אולגה ששקיס:

אני אסביר לך אתה מדבר על העודף. מכיוון שהיה לנו כסף בזכות מה שעשינו אנחנו לא משכנו,

בסעיפים האלה אנחנו מתקצבים העברה מקרנות פיתוח לטובת כיסוי תקציב רגיל, לפי ככלים

של משרד הפנים מותר לנו לקחת לטובת פירעון מלוות שנלקחו לטובת פיתוח מהתב"רים, בעצם

מהקרנות ואותו דבר גם בכל ההלוואות ביוב ולכיסוי עלויות של מחלקת ההנדסה. אנחנו

לוקחים את כסף הזה כל שנה לפי מה שצריך, אנחנו לא לוקחים את כל מה שתקצבנו אלא

לוקחים את מה שחסר למעשה ולכן אתה רואה שם בעצם עודף כי אנחנו לא משכנו את הכספים

האלה, יכולנו למשוך אותם מאותם 10 מיליון לא משכנו לא היה צורך.

פבלו לם:

היה 1.900.000 אבל השתמשו ב – .750.000

אולגה ששקיס:

נכון כי כמעט כל ההכנסות שם הם קרוב ל – 2 מיליון שם התקציב שם זה כיסוי פירעון מלוות

אתה תראה אותו דבר אמור להיות גם בהנדסה, זה בהיטלי השבחה זה מופיע פה אנחנו מושכים

לפי הצורך לא מושכים יותר. תמיד משתדלים להשאיר איזה שהוא עודף קטן, השנה הוא גדול

יותר ממה שרצינו אבל זה לא בגללנו זה בגלל משרד החינוך שהיה איזה שהוא משהו שהתקבל

בגין שנה קודמת ולא היה מנוס אלא לרשום אותו אחרי שביצענו את העברה הזאת. זה בגדול

עיקרי הדברים אלא אם כן יש לכם שאלות לגבי הדו"ח המסכם. זה נורא מעניין כי בסוף אנחנו

יודעים איך נגמרה שנת 2017 אבל אנחנו לא יודעים איך יגמר הדו"ח כי זה לא, אתה יכול לחשוב

שאתה בעודף ובסוף להיות בחוסר כי זה מאוד תלוי מה רואה חשבון מבקר יחשוב שצריך בעצם

להפריש.

אלי ברכה:

ההחלטה שלהם לרשות איתנה מבוססת על 17?

אולגה ששקיס:

לא היא מבוססת על לפני ,15 16 אבל הם בודקים גם בהמשך. הדו"ח הזה יותר טוב עם הדו"יח

הזה היינו מקבלים מזמן את רשות איתנה, קודם לא קיבלנו בגלל איזה שהוא אחוז אחד במלוות

ביוב. זה דיווח למיטב ידיעתי. יש פה יחד אחרי הדו"ח הזה יש סעיף 9 שזה דו"ח רבעוני של

רבעון אחד, אין יותר מידי מה להגיד לגביו הוא גם כן בעודף של 80,000 אלף ₪ מאותה סיבה

שדיברנו כי אנחנו מאזנים אותו רק לפי מה שצריך ראינו שהתנהגות של התקציב היא לפי מה

שציפינו למרות שרבעון ראשון לא משקף מי יודע מה, זה בדרך כלל רבעון חלש. אנחנו עכשיו

כבר בסוף של הדו"ח השני שיצטרך להגיע הוא עובר למשרד הפנים הוא יצטרך להגיע אולי

למליאה הבאה אולי כבר לא.

הילה טרייבר:

אפרופו זה אני רק אגיד שבהנהלה היה לנו עדכון תקציב שאנחנו לא מעלים אותו כי הכסף היינו

אמורים, היה מול קולחי השרון נושא של תביעת ארנונה שנמשכה עוד מתקופתו של דורון שהם

לא שילמו ארנונה והיינו אמורים לקבל כסף מהם.

יואל פירסט:

11 מיליון.

הילה טרייבר:

לא 5.5 וזה הגיע לפסק דין ובנינו על הכסף ועכשיו קולחי השרון הודיעו לנו הודעת קיזוז על

משהו עתידי שעוד לא פסקו להם הם כבר מקזזים, הלכנו להליך הזה ובגלל זה הקפאנו את

העדכון תקציב עד שלא נדע מה קורה עם הכסף הזה, מה שדנו בהנהלה מה שהיה אנחנו מחכים

עם זה.

פבלו לם:

יש פה ערבות רשומה לטובתם נכון?

אולגה ששקיס:

זה מימי ההקמה.

פבלו לם:

זה ערבות ספציפית?

הילה טרייבר:

אתה לא יכול לחלט את זה על הארנונה.

אולגה ששקיס:

יש ערבות שאנחנו נתנו להלוואה של עצמנו ואנחנו פורעים אותה.

פבלו לם:

רצוי לדעת על מה רשומה ערבות אם אנחנו לא יכולים לשים יד על זה, זה סתם.

אלי ברכה:

הוא טוען שאנחנו נתנו ערבות להם.

אולגה ששקיס:

אנחנו משלמים את הכסף אז אנחנו נתנו ערבות ואנחנו משלמים. האמת מהיכרותנו הם יכולים

גם לקזז לנו את זה. אנחנו נתנו בזמנו ערבות להקמת המת"ש אבל מי שבפועל פורע את ההלוואה

הזאת זה אנחנו זה כאילו ערבות שמומשה כבר אז בעצם מה שנותר להם זה רק לקזז לנו את זה

מארנונה וזהו. זה משהו שכבר אין לנו אנחנו גם ככה משלמים אותה.אנחנו בהליך משפטי

איתם.

אלי ברכה:

אגב יש אמירה שלהם שהשדרוג של המט"ש הולך לעלות יותר כסף משמעותית ממה שהם תכננו

במקור נכון?

אולגה ששקיס:

כן הם שלחו מסמך על איזה 8.5 מיליון חריגות.

אלי ברכה:

הרחבה, זה הרחבה כאילו. יש הרחבה ושלשוני, שלשוני לכאורה היה אמור להיות גמור ועכשיו

זה רק ההרחבה. זה איך שהוא משפיע אחד על השני.

פבלו לם:

מה נגמר עם השותפים שלנו המשפט והכל לא נגמר?

הילה טרייבר:

הבוררות הסתיימה רק בחלק של הזה שהמאגר נשאר אצלנו אבל כל שאר ההתחשבנות הכספית

עוד לא נגמר והם עכשיו ביקשו לקזז את הארנונה שלנו על התביעות שלהם לבוררות כאילו שזה

זה, ואנחנו הנחינו את מי שטיפל לנו בתביעה שעד הסוף להיכנס בזה זה לא קשור אחד לשני

שישלמו את הארנונה בלי קשר לכלום.

פבלו לם:

מה זה תביעה משפטית או זה בוררות?

הילה טרייבר:

אנחנו או שנלך, אנחנו רצינו ללכת להוצאה לפועל אבל הוצאה לפועל היה צריך 90 יום אבל הם

בפגרה, או איזה משהו הוא הוציא להם מכתב ואז נראה איך אנחנו מתקדמים עם זה. גם עיקול

רגיל זה אפשרי בשלב הזה הכל אפשרי.

אולגה ששקיס:

הוא גם רוצה לערער לעליון כי הוא אומר שזאת בדיוק הסיבה למה אסור לקזז מארנונה כי כל

אחד שחושב לעצמו משהו מוציא הודעת קיזוז ופשוט לא משלם.

יוסי גבעון:

אני חושב שזה כתוצאה מהבוררות. זה תוצאה מהבוררות.

אלי ברכה:

הוא משתמש בבוררות כדי לא לשלם.

הילה טרייבר:

אבל גם לפני הבוררות הוא לא שילם יוסי אנחנו רודפים אחריו על הארנונה שנים.

אולגה ששקיס:

את הכסף שהוא חייב לנו הוא קיזז לנו עכשיו מארנונה. הוא חייב לנו והוא אומר שאנחנו

חייבים.

הילה טרייבר:

קולחי השרון היא חברה, החברה עצמה היא תאגיד נפרד היא חייבת היא באה לבקש מאיתנו

סוג של הלוואה והיא מבקשת מאיתנו הלוואה ומקזזת מהארנונה.

פבלו לם:

אבל אנחנו מממנים אותה נכון?

הילה טרייבר:

אנחנו מממנים חלק מהפעילות.

אלי ברכה:

25 אחוז.

הילה טרייבר:

25 אחוז אבל זה כבר לא של הרשויות הקודמות כי הם תאגיד בנפרד אז הם בפני עצמם ואנחנו

25 אחוז.

אלי ברכה:

שאל אותי קדימה שביט מס ראש המועצה שם שאל אותי איך אתם פועלים נגד התאגיד שאתם

בעלים שלו, מאיפה התאגיד יביא כסף אמרתי לו שילך לבעלות, ולעיריות שילך לבעלות ויביא

כסף מהבעלות, זה לא כל כך מעניין אותנו אנחנו לא נשחק ונגיד טוב זה כאילו אנחנו לוקחים

25 אחוז מעצמנו ו – 75 אחוז מהם, זה הכל רשויות אז לא נפעל אנחנו נפעל בכל הכילים לא יכול

להיות שבחוב ארנונה הם ישחקו איתו.

הילה טרייבר:

אני רק אגיד משהו על התב"רים מכיוון שאנחנו רשות איתנה, אז המליאה מאשרת תב"רים ולא

צריך לשלוח את זה למשרד הפנים, זאת אומרת מרגע אישור המליאה התב"ר נכנס לתוקף זה

גם מקצר הליכים וגם דורש יותר ערנות אין מישהו שבודק אותנו תהיו דרוכים. מתקני כושר

בישובים אישרנו 500 אלף ₪ אנחנו צריכים עוד 150 לאור האומדן של העלויות זה מקרנות

המועצה. הנגשה פרטנית במוסדות החינוך 600 אלף ₪ זה הנגשה של ילדים עם, זה הנגשה

ספציפית לילדים, 2 ילדים ליקויי שמיעה, ראיה ואחד שמיעה, זה יוצא 200 אלף ₪ לאזור משהו

בסביבות זה אבל אנחנו נממן גם בהתאם למה שמשרד החינוך יגיש, זאת אומרת הגשנו בקשה

למשרד החינוך, משרד החינוך אמור לתקצב אותנו אנחנו מתקצבים במקסימום אבל לא בטוח

שנשתמש בכל התקציב הזה. שיפוץ מקלטים.

יואל פירסט:

לכל הישובים 100 אלף ₪.

הילה טרייבר:

זה שיפוץ מקלטים זה לתיכון, זה לא בישובים. זה בבית החינוך המשותף. תב"ר של 100 אלף

₪. יש פה העברה מקרנות הפיתוח, מקרנות הפיתוח לתב"רים של הישובים.

אולגה ששקיס:

מה שנצבר להם בעצם בקרנות אנחנו אחת לכמה זמן מעבירים לתב"רים כדי שיכולו להשתמש

בזה לעבודות פיתוח.

הילה טרייבר:

אודים 30 אלף, בני ציון 110 אלף, בצרה 300 אלף, געש 10 אלף, חרוצים 150 אלף, כפר נטר 80

אלף, רשפון 40 אלף, ואחרון 11 זה לא רשפון זה תב"ר לצביעת כבישים. סימון כבישים בישובים.

מאיר דור:

האחרון זה כסף שהגיע אלינו.

הילה טרייבר:

זה לא רשפון. הגיע כסף וכתוב סימון בישובים 70 אלף ₪ זה מהיום.

מאיר דור:

אבל מרשפון הגיע 21 אלף.

הילה טרייבר:

לא זה 71 אלף לסימון כבישים.

מאיר דור:

במספר ,11 21 אלף זה מגיע להם על זה שהם שילמו על הכיכר ברשפון והחזרנו להם כסף 21

אלף ממשרד התחבורה אנחנו מחזירים.

הילה טרייבר:

מאיר זה לא זה. אני יעשה סדר כל הקרנות בישובים זה קרנות בעצם שאנחנו נותנים, שתושב

משלם השבחה ואנחנו מחלקים את זה עם הישוב, זה מגיע לקרן ואנחנו מעבירים לישוב לתב"ר,

התב"ר האחרון זה 50 אלף ₪ ממשרד התחבורה ו – 21 אלף ₪ מקרנות המועצה, כי הם אישרו

לנו 71 וזה ,70 30 זה לא 21 ממשרד התחבורה, את ה – 21 צריך בתב"ר אחר.

יואל פירסט:

ולשאר הישובים מה זה, מה זה העברות לקרן הזה?

הילה טרייבר:

לא כל הקרנות זה תב"רים שהגיעו מהפיתוח מההשבחה ועברו לתב"רים של הישובים, התב"ר

האחרון הוא לא פיתוח הוא צביעת כבישים משרד התחבורה. יש איזה שהיא התנגדות?

יואל פירסט:

לא.

הילה טרייבר:

דבר אחרון זה אורכה למכרז רכש, המכרז כבר פורסם, לחברה שמטפלת לנו בכל סוגיות הרכש

במועצה, המכרז כבר פורסם נשלחו כבר תשובות לשאלות ההבהרה אבל בגלל החגים, התוקף

שלו נגמר בספטמבר ואנחנו צריכים אורכה בתקווה עד 1 לאוקטובר אם לא ניקח עד 30

לאוקטובר.

אולגה ששקיס:

לא 1 לאוקטובר לא טוב כי אין ימי עבודה, עדיף סוף אוקטובר.

הילה טרייבר:

אז ניקח את סוף אוקטובר כאורכה למכרז הזה. לבקשתו של יוסי הס ירדן פה לתת סקירה

לנושא של ביוב ארסוף.

ירדן ערמון:

בביוב ארסוף יש שתי תכניות, הנושא קצת מורכב ומתפתח, התכנית הראשונה זה הביוב המערבי

שהתחלנו בהכנת תכנית, התחלנו בהכנת תכנית לפי תכנית המתאר של ארסוף חש / 10 / 5 / א

בעקבות פסק דין ארסוף שהכפיף את הוצאת ההיתרים למתקן הסניקה שכבר קיים בוא נגיד

כבניה ללא המתקנים זאת אומרת כל המעטפת קיימת. ואנחנו צריכים להתחיל להכין תכנית

בעקבות הפסק דין ארסוף. מה שקורה בארסוף לגבי החלקה 341 בגוש 6680 נדרש לעשות

הוראות התכנית מחייבות שאם עושים תכנית על אותה חלקה שבה מצוי מתקן הסניקה צריך

לעשות על כל החלקה. אז אחד הדברים זה לקבוע את דרכי הניקוז ועיצוב השטח. החלקה הזאת

מהווה כשליש מהשטח של הישוב כרגע במקביל או מיד אחר כך החלה המדינה להכין תכנית

שנקראת תיקון 9 לתמ"א 13 שזה עניינה ייצוב המצוק לאורך הים התיכון. התכנית נחלקה

התמ"א הארצית נחלקה לשתי תכניות תמ"א 13/9 ו – 9 / א כאשר 9 / א זה היה כאשר המדינה

נכנסת ביחד עם הועדות המקומיות לשטחים שהוגדרו כמרכז סיכון גבוה ואז המדינה מתווה

איזה שהוא מתווה ומשתתפת בהגנה על המצוק, התכנית של המדינה גם קובעת הגנות ימיות

אבל זה מחוץ לשטחים של הרשויות המקומיות. אנחנו שהיינו מיד מעורבות מיד עם הקמת

התכנית, ביקשנו להיכלל או להכליל את ארסוף בהגנות הדחופות גם בגלל הפסק דין הזה ולצערי

מי שקיבלו הגנות דחופות זה רק רשויות עירוניות שלהם עוד יש כסף לעשות, עושים תכנית הגנה

למצוק ומצד שני זה מחולל להם היטל השבחה אז הם יכולים לעשות גם פיתוח, לנו אין לנו

מירב, זאת אומרת אם יש לנו היטלי פיתוח זה בארסוף עצמה לא בשטחים הסובבים את הישוב.

אז נכנסנו הכניסו אותנו לכל השאר למשהו שלא דחוף זה תמ"א 13/9 ופה אנחנו מגיעים

להוצאות שמאוד גבוהות אז הלכנו גם על חלופה ב' שתיכף אני אפרט אבל לאחרונה היתה פניה

ממשרד הפנים לגבי הדברים, לגבי הסוגיה הזאת וגם כן כדי לבדוק עלויות תקציביות של

הפתרון המערבי כמה, כנראה כמה המדינה תצטרך לתת. זה דברים זה עוד לא נסגר אבל זה

דברים שמשרד הפנים לפחות אולי גם מנהל התכנון יתחילו להזיז בכיוון. כי עוד רשויות כמו

עמק חפר או מועצות אזוריות במצב דומה יש להם את הבעיה הזאת. לגבי הפתרון אושר עשינו

גם פתרון אם אנחנו, אני משלים שניה על הפתרון המערבי, אם יתפתחו תנאים להכנת תכנית

וגם למימושה יהיה פה גם כנראה השקעה של כסף של המדינה כי אחרת אף רשות מקומית לא

יכולה לשאת. הנושא של המחקר של ייצוב המצוק לאורך הים התיכון הוא די מפתיע, גם כן כל

הנושאים האלה של רעידות אדמה ודברים כאלה הם לא, הם בקיצור המדינה צריכה להתקדם

בתחומים האלה כי המצוק נסוג. מה שכן ראינו שלפחות פעולות שאנחנו עשינו למשל במגרש של

משפחת שטייניץ שממש שיקמנו את המגרש על ידי השקעת עיצוב המצוק על ידי יציאת מן חומת

בטון כזאת שעמדה על הזה אז שם אין, שם זה שומר על המצוק אז יכול להיות שגם הפתרון

הזה וגם הפרויקט של 10 יחידות דיור שנמצא בחלק הדרומי מערבי של הישוב כן תורמים, אבל

הבעיה העיקרית של המצוק לאורך הים התיכון מצד אחד זה הבעיות הגלובליות כתוצאה

מהקמת המרינות בחלק הדרומי של המדינה וגם כן הזרימה שבאה מכיוון תעלת סואץ שפוחתת

ואז החוף נעשה יותר צר ואז הכלים מתקרבים, והדבר השני זה משטחי הניקוז של זרימת מים

מכיוון מזרח למערב שגם הם פוגעים וצריך לתעל אותם, וכל הפעולות האלה דורשים היתרים

קרי תכנית מפורטת. גם כן עוד ועדות מעלינו. לגבי החלופה המזרחית אז יש תכנית ברמת

התכנון, נעשתה תכנית בהתחלה בסמכות ועדה מחוזית החוק שונה וכיום מתקני ביוב יכולים

להיות בתכנית בסמכות ועדה מקומית, אנחנו מכינים מחדש תכנית בסמכות ועדה מקומית

כאשר היא תיתן פתרון ביוב בראש ובראשונה לחלק הדרומי וחלק המזרחי של הישוב, כיום

התכנית הסטטוטורית ועל פי פרשנות ועדת הערר ניתן להוציא את פתרונות נקודתיים עד 50

אחוז מסך הכל קיבולת הבניה בישוב, זה הוגדל ממה שהיה בתמ"א, בחש / 10 / 5 / א אבל אנחנו

צריכים לקדם את פתרון הביוב, אנחנו צריכים כדי להביא את התכנית לדיון של התכנית

המזרחית שאושרה מה שנקרא בועדת מים, בועדה המחוזית למים וביוב אנחנו צריכים לעשות

עדכון מדידה ולפי עדכון המדידה נביא אותה לדיון אצלנו אחרי החגים.

יוסי הס:

קודם כל הנושא של, לגבי הבניין כל הבניין של משאבת הסניקה, אני אתן איזה שהוא רקע

שהגעתי לכאן לפני 10 שנים אמרו לכל המליאה שלמעשה השקענו 5 מיליון ₪ במתקן הזה אנחנו

קברנו אותו באדמה שהוא לא יפריע לתושבים ואז בעצם הבנתי שהלכנו לבית משפט ואנחנו

זכינו בבית משפט.

ירדן ערמון:

הסיפור היה כזה אנחנו פעלנו על פי מה שהיום כונה בשעתו חוק הרשויות המקומיות לענייני

ביוב וכך הוא הוקם לאורך השנים המתקן והתשתיות הוקמו לפי התכנית חש / 10 / 5 / א, לפי

תכניות שאושרו על ידי הועדה המחוזית למים וביוב ולפי זה ניתנו היתרים. היו 2 משפחות

שגרות לא אגיד בסמיכות אבל בקרבה לאותו מתקן שנעשה גם באישור רשות הטבע והגנים

היתה צריכה להיות לזה התייחסות, הם הגישו התנגדו לזה במסגרת הועדה המחוזית, שמעו

אותם הועדה למים וביוב ההתנגדות נדחתה הם הגישו עתירה מנהלית כנגד משרד הפנים, ועדה

מחוזית, כנגד הועדה המקומית כנגד כל הגורמים שהיו מעורבים בזה ובעתירה המנהלית הם

נדחו והם המשיכו אחר כך לבית משפט העליון ושם הפסק דין התהפך והעתירה התקבלה וזה

מה שמכונה פסק דין ארסוף.

יוסי הס:

זאת אומרת שהיום כל המתקן הזה הוא אבן שאין לו הופכין ולא עשו איתו כלום לא הפעילו

אותו כמשאבת סניקה.

ירדן ערמון:

אפשר להפעיל אותו בכפוף להכנת תכנית מפורטת. אני אמרתי את זה המגבלה שאני לא יכול

לעשות תכנית נקודתית לפי חוות דעת של היועץ המשפטי הקודם אלא אני צריך כי היא ממוקמת

בשטח בחלקה 341 בגוש 6680 שאתה מחויב להכין תכנית על כל השטח ולא תכנית נקודתית.

אם אפשר לעשות.

אלי ברכה:

כל השטח זה אומר גם המצוק.

ירדן ערמון:

זה ברור לנו וגם בסיבובים הקודמים שאם היינו עושים תכנית נקודתית כאילו רק על הזה, ברור

שההתנגדות ואני מתאר לעצמי שאלו שהגישו את העתירה הגישו גם התנגדות יגידו אתם פועלים

עוד פעם בניגוד לחוק ועתירות נוספות. יש שתי חלופות לפתרונות הביוב באופן זה קבלת כספים

מהמדינה כדי לעשות תכנית לפי תמ"א 13/9 או לפתח במקביל גם את החלופה המזרחית שהיא

יותר נקודתית.

יוסי הס:

אז מה אנחנו עושים?

ירדן ערמוון: כרגע במיידי זה לקדם את התכנית ... אתה פותח תכנית בסמכות ועדה מקומית הפתרון מזרחי

שאושר על ידי משרד הבריאות.

יוסי הס:

שהוא ישרת בעצם חלק מהישוב.

ירדן ערמון:

כן הוא ישרת חלק מהישוב.

יוסי הס:

ועל סמך הפתרון הזה אנחנו יכולים לתת היתרי בניה מכיוון שחלק מהטענות היו בגלל שאין זה

אז הכל תקוע.

ירדן ערמון:

לא הכל תקוע אנחנו מתעוררים לסף של הכל תקוע, אנחנו מתקרבים לסף של 50 אחוז, ואז נוכל

להמשיך להוציא היתרי בניה בלי לתקוע אף אחד כי יכול להיות שהסף של ה – 50 אחוז יגדל כן.

לא צריך לרדת מהחלופה המערבית בכל מקרה.

יוסי הס:

בפועל ירדנו.

ירדן ערמון:

בפועל כרגע אם המדינה נותנת כסף.

יוסי הס:

השקענו בעצם 5 מיליון ₪ שבעצם הם קבורים שם.

ירדן ערמון:

אני לא חושב שהם קבורים, הם קבורים כן אבל לא תרתי משמע.

אלי ברכה:

אנחנו מקווים יוסי שהחלופה המזרחית הזאת אם היא תיכנס לפעולה שהיא תיכנס לפעולה

יכול להיות שנוכל לחזור חזרה למדינה ולהגיד אין תחנה בואו נחבר בקווי סניקה את החלקים

שהגלישה לא יכולה להגיע אליהם כי היא נמצאת במין קשת כזאת ואז אולי דרך תחנת סניקה

ביניים יאפשרו לנו במקום להגיע למצוק ושם להסניק מה שמחייב אותנו הכנות שלמות נוכל

לעשות תחנת סניקה ששולחת לתחנה הזאת ומשחררת את היישוב. זה היה באיזה שהוא מקום

תחנת סניקה מזרחית לשים רגל ולייצר התחלה של פתרון שיגרור אחריו את הפתרון של כל

האזור.

ירדן ערמון:

יש אפשרות, כמו שאלי אמר יש שתי הערות שקיימות ברור שהאופציה המזרחית כרגע יותר

ריאלית אבל יכול להיות שנגיע, האופציה המערבית כמו שתיארתי מאוד מורכבת לא בגלל

דברים שידענו מלכתחילה אלא דברים שנכפו עלינו אבל יכול להיות שנגיע למצב שנגיד ניסינו,

ניסינו ויש התנגדויות וכל זה, חייבים לפתח ולשדרג את החלופה המזרחית.

יוסי הס:

לגבי תעלות הניקוז שדיברת עליהם על הקיר תומך של שטייניץ.

ירדן ערמון

זה דעה אישית אני ראיתי בשטח מה קורה.

יוסי הס:

אני דיברתי על זה גם לפני 7 שנים אני הפניתי את תשומת ליבם של אנשי מקצוע פה ואנשי

המליאה ברגע שאתה נכנס לגוגל מאפ אתה רואה ערוצים מרכס הכורכר יש שני ערוצים מאוד

מאוד ארוכים שהם בצפון ובדרום של ארסוף, שניגשתי לשטח התברר שאת כל הניקוז העילי

העבירו לתוך הערוצים האלה ובגלל כמות המים הגדולה הזאת היתה חתירה שגרמה לנפילת

אותה צנרת, ובעצם הניבה לשטיינמיץ את רוב השטח שלו.

אלי ברכה:

לפני שהוא בנה ואז הוא בנה את הקיר.

יוסי הס:

ואז בעצם הבנתי שהוא שילם היטל השבחה ומההיטל הזה בנינו את הקיר.

אלי ברכה:

לא אנחנו בנינו לא המועצה בנתה.

יוסי הס:

לא הוא בנה על סמך 4 מיליון ₪ של ההיטל השבחה שהוא קיבל בחזרה. הבעיה עדיין קיימת,

עדיין שמתם צינורות אני לא יודע אם אתה או מי שהיה זה, שם צינורות קרוב מאוד לתחילת

המצוק ומעביר לשם כמות נקז עילי כמות מאוד, מאוד גדולה דבר שכל הזמן גורם להתחתרות

אחורה במקום שתריצו צינורות עד לכיוון הים במקום שאין כבר בעיה של קריסת המצוק, אתם

עדיין נשארתם אתם כמועצה רק שתדעו וכבר התרעתי כבר יותר מ – 4 שנים שכרגע יש בעיה

שכל הזמן יש חתירה אחורה בגלל כמות הנקז העילי הגבוה והמוגבר שיש שם, ואם תכנסו סתם

לגוגל מאפ תראו שם ערוצים מאוד מאוד מסיביים בשני הקצוות של ארסוף. נתתי את הדבר

הזה כבר לפני 7 שנים אף אחד לא התייחס לזה והנזק ממשיך לרוץ אז כדאי שתבדקו את זה.

אלי ברכה:

אגב אתה מדבר על שני דברים, דבר אחד לדעתי הנזק לבתים הוא דבר אחר, החתירה היא

חתירה בוואדי בתוואי של הנחלים שמגיעים לשם זה הנגר העילי.

יוסי הס:

אבל פתחו לשם נגר עילי מכל האזור ואז הגדילו את החתירה. בוודאי ובמצוקים לא יודע גם

בחלק הדרומי.

אלי ברכה:

הנקודה היא אבל שלאורך כל המצוק כולל לאורך כל ארסוף כי זה שטייניץ הוא רק אחד שם,

כל הנושא של העדר יכולת לא מגיע סחף מכיוון רעננה, בהמשך שם יש נפילות גם כן, בגן

הלאומי יש גם נפילה.

יוסי הס:

בסדר אתה מדבר על חוף הים אני מדבר על הערוצים.

אלי ברכה:

יוסי אם צריך לטפל במשהו אני אתייעץ איתך באמת אבל אם צריך לטפל במשהו צריך לטפל

במצוק.

יוסי הס:

תראו שכל הצינורות בטון כולם קרסו וכל פעם זה רץ אחורה שנה אחריש נה נופלת עוד חוליה

אחת.

אלי ברכה:

זה אחד, שתיים כל המצוק קורס בגלל, כל מערב המצוק.

יוסי הס:

זה סיפור אחר, אני מדבר על הערוצים שבאים ממזרח למערב בחלק הצפוני.

אלי ברכה:

אבל בעדיפות הזה לבין כל המצוק שבסוף הוא מסכן את הבתים של התושבים איפה הנזק

יותר גדול מבחינתנו, כולל בגן הלאומי.

יוסי הס:

זה אנחנו עשינו אנחנו גרמנו לנזק הזה בערוץ של שטייניץ זה אנחנו גרמנו לזה, תיכנס לגוגל

הרץ ותראה את רוחב הערוץ ותראה שכל הזמן החוליות של הצינורות נופלים יש חתירה

אחורה. איך נעלם השטח של שטייניץ? דונם וחצי נסחף.

אלי ברכה:

הייתי שואל שאלה קודמת איך שטייניץ קיבל זכות לבנות במקום הזה בכלל.

יוסי הס:

היה שם שטח פעם, היה ערוץ והערוץ עכשיו הוא וואדי.

ירדן ערמון:

לכן בהיתר דרשנו, זאת אומרת יחד איתו לעשות קיר בטון הזה.

אלי ברכה:

מהצד השני של שטייניץ קמה הקונכייה אותם בתי דירות, הוא הצפוני והצד הדרומי.

יוסי הס:

תיגש לשם פעם אחת ותסתכל ותראה שהערוצים האלה, אתה יכול להסתכל על המפה הזאת,

ותסתכל שהערוצים האלה כל הזמן חותרים בגלל שהנגר העילי מופנה לשם של כל האזור, בזמן

שלא היה נגר עילי היה ערוצים קטנים אבל כרגע אנחנו בבניה של ניקוז כל הנגר העילי עם

צינורות לתחילת הוואדיות גמרנו לסחיפת כל הערוץ הזה.

אלי ברכה:

אני לא יודע מה המסקנה שאני צריך להביא למליאה פה להחלטה.

ירדן ערמון:

הסוגיה שיוסי מעלה זה לא נושא הביוב זה נושא של עיצוב המצוק, אתה יכול לעצב את המצוק

גם על ידי משטר הנגר שהוא ממשטר.

יוסי הס:

בעיקרון כן אבל עשו שם צנרת שבעצם לא עשו אותה בצורה תקינה.

מאיר דור:

אתה יודע מתי עשו את זה לפני 25 שנה.

אלי ברכה:

יוסי מה אנחנו אמורים לעשות עם זה.

אנדי וולף:

לקבור את הערוצים אין שם הרבה מים, לתת לזה להתעוות המים יחלחלו כמו ש.. כמו שבנקודה

הדרומית של ארסוף קדם בעצם יש נחל תת קרקעי שעובר המים שעוברים לרשפון הם קצת

נקבים, היו שנים בעבר שהיה שם שלולית חורף שנים אחרונות כבר אין והמים מחלחלים

ועוברים דרך החולות לים אותו דבר פה, לסגור את הערוצים לסגור את הסיפור.

יוסי הס:

יש שם תשתית בין כל הבתים בין כל הכבישים תציף את הישוב. צריך פשוט להריץ צנרת יותר.

אתה תציף את הרחובות שם צריך להריץ צנרת יותר מערבה. עוד כמה שנים אנחנו נבוא לפה

אתם תבואו לפה ותקבלו תביעה נגד המועצה על נזקים נוספים שקרו שם.

אנדי וולף:

אני בעד לסגור את הערוצים.

אלי ברכה:

אוקיי מה עוד.

יוסי הס:

מבחינתי זהו בנושא הזה זה מה שיש לי להגיד.

אלי ברכה:

הנקודה העיקרית גם במה שיוסי אמר, וגם במצוק בכלל בקריסת המצוק בשביל לעשות

הסדרה יש תכנית שאומרת שצריך להסדיר את המצוק, ברגע שאתה מגיע לאזור המצוק אתה

פונה לגופים הירוקים, אתה מתעסק עם התנגדויות ובסוף גם שאתה עובר את כל הויה דה

לרוזה הזאת של הסדרת המצוק שהמדינה בעצמה לא יודעת איך להתמודד איזה אבנים, איזה

מסלעה, האם זה מבטון האם זה כך האם זה אחרת אתה מוצא את עצמך אנחנו כמועצה

בהוצאות של עשרות מיליוני שקלים.

יואל פירסט:

השאלה אם צריך לשלוח מכתב למי שמטפל...

אלי ברכה:

הם שאלו אותנו מה אנחנו מתכוונים לעשות.

מאיר דור:

ביום חמישי האחרון היה נציג משרד הפנים ונציג ממבקר המדינה ועוד נציג הסמנכ"לית של

משרד הפנים עשו סיור לכל אורך החוף, לא רק אצלנו מתל אביב הגיעו סליחה מקצת אחרי

אשקלון עברו מועצה, מועצה עיר, עיר והיו גם אצלנו כנראה שמבקר המדינה החליטה להתלבש

על הנושא הזה כי זה מסכן את התושבים והם עשו סיור וצריכים לכתוב דו"ח ולראות אחר כך

מה עושים.

ירדן ערמון:

תמ"א 13/9 הוציאה הנחיות לרשויות המקומיות. אלה שלא במיידית אתה צריך לכמת

את זה מול התכנון שהתחלנו לעשות ומה שקיים ולתת את האומדן הזה למשרד הפנים.

יוסי הס:

עוד פעם התמ"א מתעסקת רק בצד המערבי היא לא מתעסקת בערוצים. הערוצים זה אנחנו

צריכים לטפל בהם.

ירדן ערמון:

אני לא מתעלם מזה אני אומר תמ"א מסתכלת על עיצוב המצוק מכל הכיוונים, כן היא גם מכיוון

ה.. הנושא של הערוצים וגם מכיוון המערבי של הים, יחד עם זאת שאתה בא ואתה אומר אנחנו

נניח בחלקה 341 יש לנו את הבעיה עם מערב וגם בים עם מזרח, תמ"א 13/9 אומרת תעשה ככה

וככה אנחנו אומרים אנחנו נעשה ככה וככה. בנוסף יש לנו את הנושא של הנגר העילי הוא לא

יכול להיות ממשטר אנחנו צריכים למשטר אותו אין פתרון, אין פתרון שרק הגנה לכיוון מערב

ללא הגנה גם מכיוון מזרח זה משולב. הדברים האלה יש עלויות ואנחנו צריכים להגיד שזה

משרד הפנים.

מאיר דור:

יוסי לפני 30 שנה כאשר הגיעו אנשים שרצו לבנות את ארסוף המועצה התנגדה, ואז הם הלכו

לבג"צ ובג"צ החליט שמקימים את ארסוף אחרי שהם הציגו את כל התמונה כל מה שאתה אומר

דיברו גם אז על הוואדיות, הניקוז וכל מה שמסביב ובכל אופן בג"צ החליט שבונים ישוב.

יוסי הס:

נו בסדר אז יש ישוב אתה רוצה זה התשובה.

מאיר דור:

לא זה לפחות לא יכול ליפול על אחריות שלנו אם יקרה משהו, אנחנו התנגדנו חשבנו שזה לא

נכון, לא אנחנו מי שישב פה לפני 30 שנה חשב שזה לא נכון, המדינה החליטה שזה נכון בסדר.

יוסי גבעון:

גרוסמן פותר את זה אמרו לי.

מרים דרוק:

זה כל הנושאים היום לישיבה?

אלי ברכה:

לא.

הילה טרייבר:

כמה דברים זה קודם כל למספר חברי ועד מקומי אנחנו משאירים אותו דבר כמו שהיה קודם

5 חברי ועד מקומי מלבד רשפון שתמיד היו 7 ורוצים 7 להישאר. אנחנו כותבים המלצה כזאת

למשרד הפנים, היה אפשר המלצה אני לא חשבתי שאפשר לקבל המלצה כזאת בלי המליאה.

יואל פירסט:

לפי מספר התושבים קובעים את הנציגים.

הילה טרייבר:

לא עד 1500 בעלי זכות בחירה יש לך בין 5 ל – 7 ואתה יכול לבחור או 5 או ,7 אנחנו לא משנים

בעצם את מה שהיה עד עכשיו, ועדים שהיו 5 נשארים 5 ורשפון היו ,7 ,7 זה אנחנו מדווחים.

באותו עניין ארסוף קדם מכיוון שהמדינה לא מצליחה לעכל את הסיפור הזה של נציג מליאה

בארסוף קדם ולא נותנת לנו תשובות הרבה זמן אנחנו רוצים ללכת לבג"צ.

אלי ברכה:

זה תושבים שיש להם זכות לבחור ולהיבחר והמדינה פשוט מתעלמת מהם.

מאיר דור:

הילה בקיבוצים ...

הילה טרייבר:

זה לא קשור זה בזהות ועדים.

ברק בן אריה:

כמה תושבים יש שם?

הילה טרייבר:

קשה לדעת כי אין לי בעצם אני גם שואלים אותי ממשרד הפנים דני יכול לענות כמה בערך.

דני מנהיים:

100 תושבים בערך.

הילה טרייבר:

אני אתן משהו. אני אתן עוד משהו יש החלטה של תיקון של צו המועצות האזוריות שכתוב יש

שם תיקון של חוף השרון לתחום הזה וכתוב שיהיה נציג במליאה, המדינה, כל השנים כתבנו את

זה ולא היתה בעיה בפעם הקודמת כל השנים זה נפתר על ידי זה שמחקו בפנקס הבוחרים את

האנשים שלא היו רשומים בארסוף או ברשפון שזה היה זה ובעצם יצרו פנקס חדש. בבחירות

האחרונות איילת פישמן היה פה עו"ד במקרה מהמשרד של עמיחי ובעצם היתה הצהרה מול

הנוטריון שאתה גר פה בארסוף קדם ולפי זה בנינו את הפנקס, הפעם הם אמרו שהפתרון ההוא

לא היה חוקי והם לא מסכימים וכתבנו, אנחנו מדצמבר כותבים מכתבים. הוא יכול לבחור אבל

איפה שהוא גר בת"ז ובת"ז לא כתוב ארסוף קדם.

ברק בן אריה:

מה מופיע בת"ז בתור כתובת?

אנדי וולף:

כתובת של אלי, כתובת של הילה זה לא משנה.

אלי ברכה:

חלק בהרצליה, חלק בתל אביב לא יכולים להתכנס לפה.

הילה טרייבר:

עמדנו מול היועץ המשפטי של הזה ואמרתי לו תקשיב אתה אומר, הוא אומר לי תכתבו מודד

שהם יכולים להיכנס בו אמרתי לו שזה לא קשור למודד הם לא כתובים זה לא מקום, זה לא

שאני אכתוב 100 הם יכנסו זה לא מקום אין מקום, איך אני, אין להם כתובת, הוא אומר אין

דבר כזה בית ברל נחשב למשל בהגדרה זה אז יש מקום, אז אני אומרת לו פה זה לא, זה לא

אותו דבר אין הבנה אין עם מי לדבר, מדצמבר אנחנו כותבים מכתבים עד שהסכימו לדבר איתנו

כל הזמן זה בלשכה המשפטית, זה בלשכה המשפטית זה לא זז.

אנדי וולף:

המכתב האחרון הבנתי לא יצא.

הילה טרייבר:

עכשיו זה יצא כי הוספנו את התיקונים שלך.

אנדי וולף:

ומה קרה עם זה?

עמיחי ויינברגר:

בינתיים הגיעה התשובה שהמודד או הייצוג הוא אפס ועל זה ניתנה התשובה. עכשיו ניתנה

תשובה רשמית.

הילה טרייבר:

היא עוד לא תשובה רשמית אני כתבתי לה אני עוד לא קיבלתי תשובה רשמית לטענה היא כותבת

לפי המודד היא כותבת לי מספר נציגים אני אמרתי לה אני לא מפרסמת מודד אם אין לי תשובה

רשמית מהלשכה המשפטית, על ארסוף קדם תביאי לי תשובה שאני אוכל ללכת איתה לבג"צ,

עכשיו היא כתבה חזרה ללשכה המשפטית תיכף אני יעביר לך שאני מבקשת תשובה רשמית כדי

ללכת לבג"צ.

עמיחי ויינברגר:

שילכו לבג"צ.

הילה טרייבר:

אין זה לא יעבוד אחרת. אין עם מי לדבר. דרך אגב רק לעדכן שפנינו לבג"צ וביקשנו את הבג"צ

הקודם אז הם פנו לאבי ושות לא יודעת מה לבקש זכות עיון ב – 16/9 הם יתנו לי תשובה זה

כאילו אתה, אין עם מי לדבר זה לא להאמין.

אנדי וולף:

למה צריך את הועדה יש את הצו.

הילה טרייבר:

לא כי הצו לא מעניין אותו, מה הוא ענה על הצו? שאחרי הצו תיקנו את הנושא של תחום עודף

אבל אני אומרת לו זה לא אותו דבר זה לא תחום עודף זה מקום שמגיע נציג במליאה.

יוסי גבעון:

אני מופתע שאת מופתעת. לא קרה פעם אחת שיכולנו לקבל .

הילה טרייבר:

אבל אתה יודע 40 שנה, זה לקחת זכות אני אומרת לך יוסי הייתי ככה מאלימות, זה אטימות

שאין דברים כאלה. אמרתי לו למה אתה ממציא את הגלגל תיקח כל מה שעשו קודם לא חוקי

ואתה חייב להמציא משהו חדש.

דני מנהיים:

אני חושב שצריכה להיות גם הצהרה של הישוב.

הילה טרייבר:

דני יכולה להיות הצהרה אבל כרגע יש בחירות.

אלי ברכה:

אתה רוצה הצהרה, דני אנחנו רוצים לטפל בבחירות שלכם עכשיו השאלה שואלים אותך כנציג

אני בטוח שזה מעבר לסמכויות שלך, אתה לא יכול לקחת מאזרחים את הזכות שלהם לבחור

ולהיבחר, זה לא יכול להיות שנציג שפיים יגיד חברה לא בא לי.

הילה טרייבר:

אנחנו אומרים שקודם כל הנקודה העקרונית שאי אפשר להחליט את זה הם לא יכולים לקחת

משהו מנהל הבחירות שניתן בבג"צ, אנחנו חושבים שצריך ללכת וכמה שיותר מהר.

אנדי וולף:

איפה איילת פישמן היא כבר לא במקצוע.

הילה טרייבר:

לא יש שם אחת מישהו בשם ענת אסרה אין לה מייל היא לא עונה וגם התשובות שהיא עונה. זה

פשוט מערכת בחירות בקריסה אני אומרת לכם הם לא מפרסמים דברים בזמן הם לא יודעים

לתת תשובות אין דברים כאלה למבקר המדינה ישר.

אנדי וולף:

מתי צריך להגיש את הבג"צ?

הילה טרייבר:

עכשיו אנחנו נגיש אותו בעיני זה תשובה והגשה לבג"צ.

אלי ברכה:

חברה אתם איתנו בעניין הזה אתם בסדר? זה פשע, תחשוב שאתה קם בבוקר ואומרים לך

אתה לא יכול להצביע לא לבחור ולא להיבחר. נראה לי לא סביר.

אנדי וולף:

אני רשום רשפון כי נולדתי והיינו שייכים לרשפון זה לא משנה לא שיניתי ואם אני רוצה לחדש

את ה - תעודת זהות, הנכד שלי הלך לחדש את הת"ז סיפור מהפטרה, גם המערכת הממוחשבת

היא דורשת רחוב נכנסו לאיזה בית ברשפון.

הילה טרייבר:

רגע אני רק אספר עוד משהו על הנושא הזה אנחנו פנינו למנהל האוכלוסין שלפחות יסדירו את

נושא הכתובת שיגידו שיש בחוק ה.. מקום לקרוא לו ליד מקום מסוים אז יקראו לזה ליד ארסוף

ליד שפיים משהו, הם לא מוכנים להגיב על זה בכלל כי כל הכרה בכתובת כזאת בעצם תיתן

הכרה אצל הבדואים בכתובת. הם לא מוכנים להפעיל את חוק ה... למרות שיש חוק כזה הם לא

מגיבים לא למבקר המנהל, לא למבקר הפנים שלהם לא לכלום. בקיצור אנחנו מבקשים מעמיחי

ללכת להגיש כמה שיותר מהר את הנושא של הבג"צ לכתוב מכתב ולהגיש, היא כתבה לי כרגע

לפרסם את המודד, שהשר אישר את המודד ולפרסם את מספר הנציגים בכל הישובים כתבתי

לה שאני לא מפרסמת בלי ארסוף קדם, מבחינתי לא יהיו בבחירות. הם לא נותנים תשובה

במינימום זה תשובה תכתבו לא מאשרים משהו, אין תשובה רשמית מהמדינה זה ממש מתסכל.

אלי ברכה:

זה בסדר אפשר? מישהו מתנגד? מישהו נמנע?

הילה טרייבר:

מכיוון שאתם אישור פרוטוקול מליאה מס' 66 דילגנו על זה בהתחלה אז תסתכלו. חוזרת

לסעיף הראשון.

ברק בן אריה:

יש לי שאלה על ההיטל סלילה לא מצליח להבין מהפרוטוקול מה קורה.

הילה טרייבר:

כלום אנחנו בודקים את זה מחדש, לא קיבלנו שום החלטה, לא הוחלט כלום אנחנו בודקים את

זה מחדש.

אלי ברכה:

הערות שלכם היו במקום האי וודאות היו במקום זה היה נראה גבוה.

הילה טרייבר:

עשינו בדיקה מחדש וזה יבוא לדיון אחר.

מרים דרוק:

מה זה פיתוח געש בתב"רים 10 מיליון?

אולגה ששקיס:

זה 10 מיליון מצטבר מאז שקיים התב"ר הזה. ההגדלה אצלם היא 10 אלף ₪.

פבל לם:

כתוב לוקחים את כלל התבעו"ת של הישוב.

הילה טרייבר:

לוקחים 40 אחוז מהתב"עות. העובדים מקבלים עכשיו שבעצם תכנית עבודה לשנת 2019 כדי

להגיש בעצם את התקציב מחדש, אני יעשה סקירה על מה שאני מעבירה להם שזו בעצם תכנית

העבודה. סיכום שנת 2018 הנושא של עובדים חזקים ומקצועיים, עשינו כל מיני, בין ההקמה של

האגף של השירותים המוניציפליים, מנהלים שמקבלים ליוויים למה שצריך, ניהול ובקרה יש

הטמעה של עבודה של משוב ובקרה לעובדים, פגישות עבודה שוטפות, 90 אחוז מהעובדים עברו

תהליך של משוב ובקרה ואנחנו מחודדים את זה כל הזמן. אוקיי אמנת השירות התחלנו

בהטמעה שלה ונושא החירום מאוד, מאוד התפתח, כל תחום הספורט ב – 2018 נתן קפיצה

גדולה יחד עם הכניסה של לירז, נפתח מרכז גישור במועצה כרגע מטפל בענייני גישור שהוא

פחות גישור משפחתי למרות שאנחנו גם לנושא הזה נכנסים גייסנו מגשרים מתוך הזה

בהתנדבות וזה יתחיל לפעול בקרוב. לשנת 2019 ... ראש המועצה מליאת המועצה זה הוספת

שירותים לתושב על פי צרכים, זה לא בדיוק הוספה זה יותר דיוק של השירותים שאנחנו נותנים

עכשיו שיותר מתאים לכל דבר. תפסית השירות הטמעה במחלוקות השונות קל, אישי ומחויב,

איגום משאבים תקציביים ואנושיים זה יותר עבודה משותפת בין המחלקות, והטמעת תכנית

אב אסטרטגית ופעילויות המועצה. אוקיי אלה המטרות שאני נתתי לעובדים שהחלק מהמטרות

השנה הקרובה זה בעצם הניהול של הועדים המקומיים החדשים שיהיו, גם אם זה ועד חדש וגם

אם זה ועד שממשיך עדיין נדרש לעשות האצלת סמכויות חדשה ולחדש אותה משנות ה – 80

וגם ללוות אותם בכל הנושא הזה. שינוי של המבנה הארגוני שעולה מתפיסת השירות ו...

המועצה.

הילה דרוק:

מי עוסק בשינוי המבנה האירגוני?

הילה טרייבר:

אני עם מנהלת משאבי אנוש. מבחינת ייעוץ ארגוני הייתי שם חבל על, כדי לעשות את המבנה

הארגוני של המועצה צריך להכיר את המועצה טוב להבין איזה עובדים דברים עובדים ואיזה

לא עובדים את האצלת הסמכויות שיש בין הועדים המקומיים למועצה, ובכלל ואת המגבלות

שיש במועצה.

מרים דרוק:

מי מאשר את המבנה הארגוני הזה.

הילה טרייבר:

זה יבוא לאישור מליאת המועצה. אנחנו עושים את המבנה הארגוני בעצם במקביל לזה שצריך

להסדיר את המבנה הפיזי שזה הנושא שאישרנו את התב"ר של הפיתוח, של בינוי המועצה וכו'.

אנחנו בעצם רוצים לבנות בגדול 5 אגפים גדולים שבעצם זה הגזברות שגם ככה זה אגף

מוניציפלי, חינוך, רווחה ונושא של קהילה ומתחת לזה, זה אותם עובדים פחות או יותר מעט

תוספות של כוח אדם ונביא את זה לאישור של מליאת המועצה. זה פחות או יותר התוצאות

שאנחנו מצפים אליהם, 80 אחוז מעובדי המועצה מכירים את תפיסת השירות ופועלים על פיה,

אמנת השירות מפורסמת ויש עמידה ב – 80 אחוז מהזמנים, 3 תכניות משותפות בין המחלקות.

בשנה האחרונה היתה תכנית גדולה שהתעסקה בנוער והתנהגויות סיכוניות בנוער שהיתה

תכנית משותפת למחלקת חינוך ורווחה, שהיתה מאוד, מאוד מוצלחת, צריך ליישם אותה אנחנו

רוצים עוד תכניות משותפות למחלקות השונות. קידום שני תהליכים שמופיעים בתכנית האב

האסטרטגית אחד מהם זה התכנית מתאר הכוללנית שבעצם אמורה לטפל בצד הסטטוטורי

ולייצג בעצם את האסטרטגיה של מה שהחליטה המועצה, והנושא השני זה כל הנושא שקשור

בפסולת וגזם וכל התחום הזה שגם עליו צריך לשים דגש זה פחות או יותר בנושא של השירות.

קיימת הגדרה ברורה ומפורסמת בנושא האצלת סמכויות. יוסי אתה זוכר שעוד מזמן ניסינו

לעשות עבודה שבעצם מתאימה את הכסף, לקחנו חברה בשנת 2014 שבעצם עשתה בנתה מחדש

את האצלת הסמכויות בין המועצה לועד המקומי, בין האצלת חובה רשות , בין האצלת חובה

ורשות, ולקחנו חברה... שבעצם תתרגם את האצלת הסמכויות לכסף כדי לוודא שבתקציבים

שאנחנו מעבירים לועדים המקומיים יש אפשרות לעשות את מה שהאצלת הסמכויות אומרת,

וגם לשים דגש על זה שאם נגיד ועד מקומי מסוים מחליט שהוא לא רוצה לעשות פעילות נוער

שאין לו אפשרות כזאת שזו האצלת חובה והוא חייב לעשות את זה, דיברנו על זה שאחת הבעיות

שיש בהאצלת חובה זה זה שלא כל, למרות שגם זה משתנה נגיד בקיבוצים חלק מהגינון הוא

מהנוי בקיבוץ אז הוא משולם מהאגודה גם זה הולך להשתנות גם הם רוצים לצאת החוצה הם

מכרזים חיצוניים לפחות חלק מהם, זה חלק ממה שמדבר על האצלת סמכויות זה פרויקט לשנה

הקרובה. הנושא הנוסף של המבנה זה איוש של 80 אחוז מהתקינה המוגדרת במבנה ארגוני

החדש, והשלמת 50 אחוז מהבינוי במועצה שאנחנו מתחילים בשירותים ומטבח, משם מתחילים

זה בלתי סביר כבר הסיפור הזה. זהו זה בעצם התכנית. למחלקות השונות, הדגש במחלקת

רווחה היה הטמעת השותפות עם מחלקת החינוך בשגרות העבודה, במחלקת חינוך יישום

מסקנות השולחן העגול בנושא נוער בתכניות העבודה, וליווי וייצוג בית החינוך המשותף. שוש

אקואד מנהלת מחלקת חינוך פורשת, זאת אומרת שאנחנו מחפשים מנהלת מחלקת חינוך

חדשה.

אלי ברכה:

היא תיתן לנו את הזמן תהיה חפיפה והכל אבל אנחנו חופשיים לצאת לחפש.

הילה טרייבר:

היא יוצאת לפנסיה. בכל מקרה אנחנו מחפשים מנהל למחלקת חינוך ואנחנו מחפשים לשים

דגש על בית החינוך המשותף בכל הרמות שלו. תפעול זה בעצם שמירה על השטחים הפתוחים

וקביעת דרכי פעולה ליישום המדיניות. השטחים הפתוחים זה לאו דווקא הדברים הגדולים של

שמורות טבע וזה, זה ניקיון בשטחים הפתוחים זה כל מה שקשור לשטחים פתוחים בתוך הישוב,

מחוץ לישוב, כל ההסדרה של הנושא של ניקיון. זה הדגש הקריטי. בהנדסה זה הנגשת עבודת

המחלקה לתושב לשיפור לוחות הזמנים לטיפול בבקשות, זה חלק מהנושא של הרישוי הזמין

אבל איך אנחנו מקדמים את זה גם. הדגש לגזברות כמובן שהועדים המקומיים החדשים עובדים

בצורה עצמאית ותקינה זה ידרוש הרבה ליווי בשלב הראשון לפחות בועדים שהתחלפו. זה פחות

או יותר ההדגשים למחלקות השונות. כל מנהל מחלקה קיבל גם את הדגשים האלה ואמור

לבנות תכנית פעולה איך הוא מיישם את זה ועוד דגשים שלו בעצמו פנימיים בתוך המחלקות.

יש לא בטוח שהתכנית תבוא לדיון, זאת א ומרת בטוח שהיא לא תבוא לדיון לפני הבחירות.

דני מנהיים:

יש פה צוות ניקיון?

הילה טרייבר:

יש פועל ניקיון שעובד ויש פקחים.

דני מנהיים:

לא רואים

הילה טרייבר:

לא רואים זה בעיה. האמת שהפועל ניקיון היה בקיץ צבוע לים הבעיה הוא שהוא לא עבד בשישי

שבת והיה הרבה לכלוך בעיקר בשבת, בשבת זה הרבה מאוד כסף ואין מי שיפקח עליו כי אין

לנו עובדים בשבת.

דני מנהיים:

זה כנראה משהו הרבה יותר זה לא משבת אחת.

הילה טרייבר:

לא יש ניקיון שוטף בחוף הים לא קשור לפה.

אלי ברכה:

דני אתה רואה את האזור הזה ואתה צודק ויש עוד אזורים כאלה שצריכים לקבל טיפול. המצב

לא טוב.

דני מנהיים:

ככל שננקה יותר אתה צריך יותר לשמור, אתה כאילו צריך לעשות ריסטרט.

אלי ברכה:

אתה צודק ואתה לא צריך לשכנע אותי.

הילה טרייבר:

אלה הדגשים שבעצם אני הולכת להציג למנהלים, אם יש לכם איזה שהוא דגש שאתם רוצים

שיכנס לתוך הדגשים שהולכים לעובדים זה חלק מכם, אם צריך לשפר את נושא השירות זה

כתוב בעצם בדגשים של ראש המועצה של מליאת המועצה של שירות, אם יש מגוון דיוק של

השירותים שניתנים היישום של תכנית אב אסטרטגית במועצה שאושרה ואם יש עוד דגש שאתם

חושבים שצריך להופיע בתכניות העבודה של העובדים אז נשמח. אני ישלח את זה, המצגת שלי

היא פחות רלבנטית יותר חשוב הדגשים של ראש המועצה, של מליאת המועצה שעל פיהם אנחנו

נבנה את תכנית העבודה. אני אשלח לכם את הדגשים.

מאיר דור:

לגבי השאלה של דני אני חושב שבחלק מהדברים דני צודק אני חושב שבקטע הזה הזה אנחנו

צריכים להשתפר בקטע של הניקיונות.

הילה טרייבר:

ברור. זה בגלל זה יש דגש למחלקת תפעול לשטחים פתוחים.

יוסי גבעון:

אפשר לעשות מבצע עם הנוער למה לא עושים מבצע עם הנוער. זה מוסיף המון.

אלי ברכה:

אני רוצה את חברי המליאה לבד לכמה רגעים.

סוף הקלטה!